הולדת הרעיון המשיחי התרחשה דווקא סדום. ראוי לציין את דברי הרב שרקי המצביע על מקור החטא של אנשי סדום, כמפתח להבנת כל התהליך ולמה משיחנו נולד דווקא שם.

הולדת ניצוץ הרעיון המשיחי התרחשה דווקא בבית גידולה של רות – סדום. סדום הינה מקום כ"כ ירוד מבחינה מוסרית, עד כי מעשים לא נאותים נקשרו לשמה של העיר. רבות נדרש על הסיבות להולדתם של דוד המלך ומשיחנו במקום שפל זה, אך ראוי לציין את דברי הרב שרקי המצביע על מקור החטא של אנשי סדום, כמפתח להבנת כל התהליך.
אם כן, מה היה חטאם המרכזי של אנשי סדום ועמורה?
במה שעולה מן פרשת "וירא", מספר יחזקאל ומן המדרשים השונים אנו למדים שהיתה בסדום התנגדות אידיאולוגית-משפטית למעשה הצדקה: יש חוק בסדום האוסר לתת צדקה. השאלה היא: כיצד חברה מגיעה למצב שכזה? אין זה אלא מפני שאנו רואים שסדום היתה כולה עשירה, שנאמר: "כולה משקה… כגן ה' כארץ מצרים" (בראשית י"ג, י). בסדום הופיע לראשונה באנושות הרעיון לבנות חברה שבה לא חסר דבר. למעשה, זוהי הטרמה של הרעיון של חברה משיחית, של עולם מושלם. על רקע זה מובן כי בחברה שכזו, ברגע שאדם נותן צדקה הוא חושף את העובדה שיש עדיין חסרון בעולם. אנשי סדום החליטו שהואיל והם הגיעו לעולם משיחי מבחינה מסוימת, עליהם להתנתק משאר העולם (שבו עדיין קיים החסרון). זו היתה הבעיה המוסרית השורשית שלהם. אחת מהנגזרות של הגישה הזו היתה שהם סברו שהואיל והעולם מושלם מבחינתם, אין צורך להביא ילדים לעולם. בפועל, היצרים עדיין היו קיימים אצלם – ובעקבות כך הם הגיעו לקלקול של משכב זכור, של ההִמשכות אחר הדומה ולא אחר השונה, של ההשארות בתוך המסגרת האישית.
אם כן, מה מחפש לוט בסדום? ומדוע אברהם מתפלל להצלתה?
לוט רצה לתקן את סדום, הוא האמין בכל ליבו שהוא מסוגל להמשיך את שליחותו של אברהם אבינו שבא לתקן את העולם כולו. ואף על פי שהוא נכשל במשימתו, בכל זאת אנו רואים שמתוך התהליך הזה יצאה אישיות חיובית – הלא היא דוד המלך: "א"ר יצחק: 'מצאתי דוד עבדי' – היכן מצאתיו? בסדום!" (ב"ר פרשה מ'). וזאת מתי? "וכמו השחר עלה ויחיזקו האנשים בלוט" (בראשית י"ט, טו) – השחר בלשון חז"ל מסמל את הגאולה. כלומר, הרעיון שאפשר להגיע לגאולה שלמה, לחברה המושלמת – התחיל בסדום. סדום זהו אמנם המקום הנמוך בעולם – מבחינה גיאוגרפית ומוסרית כאחד, אך דווקא משם הועלה איזשהו ניצוץ דרך בנותיו של לוט. וזהו האתגר, להעלות את הניצוצות דווקא מן הקצוות היותר נמוכים.
גם אברהם הרגיש שיש משהו שאפשר להציל מתוך סדום. אלא שאצלו זה עוד יותר קיצוני; המדרש שם בפיו של אברהם ביטוי קשה ביותר: "'השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!' – א"ר יצחק: אם עולם אתה מבקש – אין דין. ואם דין אתה מבקש – אין עולם!" (ב"ר מ"ט). כלומר, אברהם מתנגד בשלב הראשון לעצם הרעיון של עשיית דין ברשעים. לנו זה נראה תמוה, שכן סדום היא חברה מושחתת ביותר שאם לא תושמד – היא תמשיך להזיק. האם אברהם מוכן לקחת על עצמו את האחריות לכל הרשע שיתפשט בעולם? ודאי שלא. אלא מאי, אברהם מחפש מה כן אפשר להציל מסדום, כדי לשכנע את מידת הדין שלא לצאת בכל תוקפה. בסופו של התהליך, אל לנו לשכוח שאברהם קיבל את הדין ושב למקומו.
שנזכה לתיקון עולם ולמשיח צדקנו.
חג שמח!
נכתב במקור בקבוצת הפייסבוק של תלמידי הרב שרקי, בערב שבועות התשע"ז, ע"י שי ברק. ליחצו כאן למקור.