תצוה | אידיאות

יחזקאל הנביא מלמדנו בהפטרתנו (יחזקאל מג, י-כז) את תכנית בית המקדש העתיד להיבנות. צורתו שונה בפרטים רבים משל המשכן ומבית ראשון ומבית שני. אף על פי שמצוות התורה קבועות הן, המקדש משנה את צורתו לפי הדורות, משום שהוא השתקפות של מצב העולם העליון בעידן נתון. העולם העליון, מה שמכונה בתרבות הכללית 'עולם האידיאות' או 'מקדש של מעלה', הוא אמנם המציאות העיקרית בהויה, והוא מתגלה באופן תמציתי במקדש של מטה, אך הוא גם מושפע במין היזון חוזר על ידי התחתונים. מדרגת החיים של העולם בימי הבית השלישי היא של עולם מושלם, מה שבא לידי ביטוי במבנה המקדש וחלקיו.

מבנה העולם הרוחני מקביל למבנה נפש האדם. "האדם עולם קטן" אמרו הקדמונים, כך שתבנית המקדש מהוה מפה של הנפש באופן שמי שיתבונן בה כראוי יוכל להבחין בקרב נפשו פנימה במה הוא חסום או מקולקל. לכן אומר הכתוב (מג, י-יא): "אתה בן אדם, הגד את בית ישראל את הבית, ויכלמו מעונותיהם, ומדדו את תכנית. ואם נכלמו מכל אשר עשו: צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתיו וכל תורתיו. הודע אותם וכתוב לעיניהם, וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם". על פי הרעיון הזה ביאר רבי חיים מואלוז'ין (נפש החיים שער א פ"ד בהגהה) את כוונת הדרשה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם", לאמור שה' שוכן באדם שנפשו מתוקנת כדרך שהוא שוכן במקדש.

מידות המזבח במקדש של יחזקאל הן של 32X32 אמות ביסוד המזבח, המכונה גם "חיק הארץ" (יד). זה מורה על כך שהעבודה מיוסדת על הלב (=32) ועל 32 פעמים שבהם מוזכר שם 'א-לוהים' במעשה בראשית, כי המקדש הוא השלמת מעשה הבריאה. גובהו הכולל (שתי אמות יסוד כשאמה אחת טמונה באדמה, וארבע אמות של "עזרה" ועוד ארבע אמות של האריאל) הוא עשר אמות, כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם (עי' אבות פ"ה מ"א), להורות על כוונת העבודה להשיב את הבריאה אל ראשיתה. האמה הטמונה באדמה מכוונת כנגד מאמר "בראשית" שהוא מאמר סתום.

בסדר קורבנות המילואים מופיע חידוש לעומת חנוכת המשכן וחנוכת שבי הגולה: אחרי הפר לחטאת של היום הראשון, החל מהיום השני יבוא שעיר לחטאת לפני הפר לחטאת והאיל לעולה. נראה שזה מציין את הקדמת מידת הדין למידת החסד כשהעולם יהיה מושלם.