הפטרת ויצא | שמים וארץ

הפטרתנו מחולקת בין העדות. האשכנזים קוראים בהושע מ"ויברח יעקב" (יב, יג) עד סיום הספר (יד, י). הספרדים והתימנים קוראים מ"ועמי תלואים" (יא, ז) עד"תלמי שדי" (יב, יב), בדיוק לפני הקריאה של האשכנזים. אלא שהתימנים מוסיפים את שני הפסוקים הראשונים של הקריאה האשכנזית (יב, יג-יד). וגם יש מקהילות הספרדים הממשיכים עד "בארץ תלאובות" (יג, ה).  

עלינו לבקש את מהותה של ההפטרה בסביבת אותם הפסוקים המשותפים לעדות, כי מן הסתם טמונה בהם העוצמה הכלל ישראלית.  

בקרבת התפר בין ההפטרות אנו מוצאים שני פסוקים דומים זה לזה:

"ואנכי ה' א-לוהיך מארץ מצרים, עוד אושיבך באהלים כימי מועד" (יב, י).

"ואנכי ה' א-לוהיך מארץ מצרים, וא-לוהים זולתי לא תדע, ומושיע אין בלתי" (יג, ד).

שני הפסוקים חוזרים על הנאמר בדיבר הראשון בהר סיני, "אנכי ה' א-לוהיך", תוך כדי השמטת הביטוי "אשר הוצאתיך". כאן מתגלה שמעבר לחיוב לקבל את מרות ה' בגלל שהוציאנו ממצרים (רש"י על שמות כ, ב: כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי), יש גם שייכות עצמית של עם ישראל אל ה' עוד בטרם ראה ממנו כל הטבה. השייכות הזאת היא המכונה "סגולה" בדברי רבותינו, והיא זו שמתעוררת בעידנים של גאולה: "ומביא גואל לבני בניהם למען שמו" (ברכת אבות, ועיין אגרות ראיה ח"ב עמ' קפו-קפז) הסגולה אינה שוללת את הצורך בזכויות, כי אם היא הזכות היותר עמוקה: הזכות של הזהות.

הידיעה של "אנכי ה' א-לוהיך" משחררת את עם ישראל מכל שיעבוד, כי "עבד ה' הוא לבדו חופשי" (ריה"ל). מכוחה של החירות הסגולית מופיעות שתי משימות: התורה והפוליטיקה. העצמאות הכלכלית, שבאה לידי ביטוי בימי ישיבת ישראל באוהלים מסביב לאוהל מועד, כשאכלנו לחם שמים, היא המאפשרת את אימוץ התורה כעסק קבוע באומה, כמבואר בפסוק הראשון. העצמאות המדינית אפשרית בישראל מכוח זה שאין אנו מכירים  מרות מלבד זו של הבורא, כמבואר בפסוק השני. אי אפשר להיות מאמן באמת לא-לוהי ישראל בלי לעמוד בשתי המשימות. 

יתכן שאיחוד התורה והפוליטיקה הוא הנרמז במראה סולמו של יעקב בפרשה, המגלה לו דווקא בשעת יציאתו לגלות, שאפשר לחבר שמים וארץ. תורה ללא עצמאות מדינית, ללא היבט פוליטי, הופכת לבלתי רלוונטית לתיקונו של עולם. המימד הפוליטי מפגיש את עם ישראל עם שליחותו ההיסטורית, שהיא לחשוף שאין צורך בשום אמצעי על מנת להיפגש עם הבורא, כי אם להידבק בעמו, בן החורין.

| מתוך מייל שנשלח לרשימת התפוצה של עמותת אורים – להעמקת ערכי היהדות |