פורים | מגילה וגורל

"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו, לא פחות ולא יותר" (משנה מגילה פ"א מ"א). אלה הם הימים בחודש אדר שלפי הדין המקורי ניתן לקרוא בהם את מגילת אסתר. המגילה היא סיפור שבו הקדוש ברוך הוא מסתתר אך יחד עם זאת הקדוש ברוך הוא גלוי למי שעיניו פקוחות, לכל אורכו של הסיפור. יוצא שהמגילה היא "מגל י-ה" כלשונו של הרב קוק, המקום שבו מתגלה שם ה' דרך הסתר הפנים. וראה זה פלא, שסך הימים שבהם המגילה נקראת עולה ל-65, כמנין שם אדנות שהוא הביטוי הגלוי של שם הוי"ה. הביטוי "לא פחות" שבמשנה בא לשלול את הקריאה בי' באדר, והביטוי "ולא יותר" שולל את ט"ז. ושוב הפלא לפנינו, שסך שני הימים האלה עולה ל-26 כשם הוי"ה. ללמדך שיש לגלות את רצון הבורא דרך מידת האדנות דוקא, לאמור על ידי קבלת מלכותו, שהיא ההיכל של שפע אור אינסוף (היכ"ל בגימטריא אדנ"י), ולא בחזיון של אור ה' בטבע לבדו.

גורל

"פור הוא הגורל". מהו אותו גורל הנרמז בפור? המעבר מהמילה הפרסית "פור" למילה העברית "גורל" רומזת לגורל הידוע המופיע בתורה, הן בשילוח השעיר לעזאזל והן בחלוקת הארץ לשבטים. הגורל אינו פועל לפי חוקיות סיבתית קבועה מראש, ויש בו חריגה מהסדר הרגיל של הטבע. משום כך הוא שמור למהלכים מיוחדים של ההשגחה העליונה, שבהם הקדוש ברוך הוא מטה את המאורעות לפי הנדרש לקידוש שמו. מדובר במהלכים שמעל הסדר הרגיל, כמו הכפרה ביום הכפורים, שהיא למעלה מהסדר הרגיל של תורת הגמול, על ירושת ארץ ישראל, שמותאמת לטבע הנשמתי של השבטים, ולהשגחה דרך העלם הפנים בימי מרדכי ואסתר. אותה הנהגה קדומה המופיעה דרך הגורל פעלה גם בימי אחשורוש.